^{ד"ר סוזן זיידל, מתוך פרק 1 של ספרה, להתגרש ולהישאר חברים      מידע אודות הספר באתר:  www.haskamot.com}

תיאור של תהליך הגישור בפרק זה מתייחס לגישור באופן כללי כשיטה ליישוב סכסוכים בתחומים רבים – סכסוכים עסקיים ומסחריים, סכסוכים בצרכנות, בין שכנים, בין קרובי משפחה ועוד.

הבסיס החוקי להליך הגישור

הבסיס החוקי למקצוע הגישור החל להיבנות בשנת 1991, בתיקון מספר 15, סעיף 79 (ג) בחוק בתי-המשפט. סעיף 79 (ג) נתן חותם פורמלי להליך הגישור במערכת בתי-המשפט בישראל. משנה זו ניתנה סמכות לשופט להפנות בעלי דין להליך גישור כדי ליישב את הסכסוך ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט.

בשנת 1993, פורסמו תקנות בתי-המשפט (גישור), שהסדירו את יישום סעיף 79 (ג) בצורה מפורטת. בשנת 1996 פורסמו תקנות בתי-המשפט (רשימת מגשרים) לצורך הכנת רשימת מגשרים העומדים לשירות בתי-המשפט השונים. על פי חוק רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את התיק לגישור. כלומר, השתתפות הצדדים בגישור תלויה בהסכמתם.

משרד המשפטים תומך במיסוד הגישור בארץ. למטרה זו הוקם בשנת 1998, על ידי משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים¹². צוות המרכז עוסק בפיתוח ובקידום הגישור במדינה על היבטיו השונים: בתחומי הקהילה, המשפחה, הפלילי, העסקי ובדיני עבודה. המרכז הארצי לגישור אינו עוסק ישירות במתן שירותי גישור.

הנהלת בתי-המשפט מעודדת העברת תיקים ממסלול הדיון המשפטי למסלול הגישור. שופטים הדנים בתיק עשויים להציע למתדיינים לפנות למגשר. בנוסף, תיקים רבים מופנים ישירות לגישור באמצעות המחלקה לניתוב תיקים של בתי-המשפט (מנ"ת). המנ"ת מפנה תיקים לגישור בשלב מוקדם יחסית של ההליך המשפטי, לפני שהשופטים מתחילים לדון בהם.

הגישור כדפוס חברתי

הגישור אינו רק שיטה ליישוב סכסוכים. רעיון הגישור הולך ומתפתח כ"דרך חיים" וכסגנון התנהגות חברתית. בגישור מושם דגש על דו-שיח ממתן, המתייחס בכבוד לנקודת המבט של כל צד. הגישור מעודד התחשבות בצורכי האחר, גישה משתפת במקום מתחרה ומציאת המכנה המשותף במקום התבצרות ביסוד המפלג. ככל שתהליך הגישור ילך ויצבור תאוצה בחברה הישראלית, כך יגדל הסיכוי להביא שינויים חברתיים חיוביים בכל מגזרי החברה.

עד כה הגישור מוכר בישראל כחלופה להתדיינות משפטית, אך למעשה ניתן להשתמש בו בתחומים רבים ומגוונים, שאינם קשורים דווקא לבתי-משפט. להלן תיאור קצר של תחומי גישור הנפוצים בחוץ-לארץ והולכים ומתפתחים בכיוון דומה, בישראל.

תביעות משפטיות

משתמשים בגישור כדי ליישב סכסוכים, שהגיעו לכל הערכאות המשפטיות - בית-משפט לתביעות קטנות, בית-משפט השלום, בית-משפט המחוזי, בית-משפט לענייני משפחה, בית-הדין האזורי לעבודה, בית-הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון.

בתחום העסקי

תהליך הגישור מתאים ליישוב סכסוכים בין בעלי עסקים, בין נותני שירותים ולקוחותיהם, בין שותפים לרכוש, עסקים וכיו"ב. פונים לגישור בשלב מוקדם של הקונפליקט, בטרם הגישו הצדדים תביעה משפטית. מכניסים "סעיף גישור" לחוזה התקשרות בין חברות המנהלות עסקים זו עם זו, שמחייב פנייה לגישור כצעד ראשון ליישוב סכסוכים אפשריים, טרם פנייה לערכאות¹⁵.

בקהילה

יש סכסוכים בקהילה, שאינם מתאימים לערכאה משפטית מטעמים שונים. הגישור הוא אמצעי מתאים ביותר ליישוב סכסוכים בין שכנים, בין קונים לבין מוכרים, בין שוכרים לבין משכירים ובין תושבים לבין רשויות מקומיות וכיו"ב. מרכזי גישור בקהילה הוקמו במקומות שונים בישראל.

במשפחה

השימוש השכיח ביותר בגישור הוא בתחום המשפחה, כלומר, בנושאים הקשורים לפרידה וגירושין. תחומים נוספים הם סכסוכי ירושה, סכסוכים בין אחים על הטיפול בהורים זקנים, מחלוקות בין מתבגרים לבין הוריהם ובעיות וקונפליקטים הקשורים בעסקים משפחתיים.

בבתי-ספר

בבתי הספר מפעילים תוכניות גישור המכשירות תלמידים ליישב מחלוקות במסגרת בית הספר.

במקום העבודה

משתמשים בגישור ליישוב סכסוכים בין עובדים, בין ממונים לבין עובדים ובין צוותי עבודה בארגונים גדולים. השימוש בגישור ליישוב סכסוכים במקום העבודה אינו שכיח בישראל, אך צפויה התפתחות בתחום זה בעתיד¹⁶.

יישוב סכסוכי עבודה במשק

הגישור הוא חלופה יעילה לפיתרון סכסוכי עבודה במגזר הציבורי. תהליך מוצלח של גישור עזר לסיים את שביתת הרופאים בשנת 2000, ולפיכך צפוי שימוש רב יותר בגישור בסכסוכי עבודה קיבוציים.

בתחום המשפט הפלילי

בתחום הפלילי, גישור מתבצע בין מבצע העבירה לבין הנפגע ממנה, על פי תפיסת "צדק מאחה" (Restorative Justice). מתקיים שיח רצוני בין הצדדים ובו קובעים, בהסכמה, מהן הפעולות שעל מבצע העבירה לעשות, על מנת לתת מענה לצרכים שהפגיעות הולידו. המרכז הארצי לגישור של משרד המשפטים מקדם את הנושא בשיתוף גופים נוספים¹⁷.

יתרונות תהליך הגישור

הניסיון המצטבר הוכיח, שצד שלישי מיומן יכול לשנות את הדינמיקה של המשא ומתן ושל הסכסוך עצמו. הוא יכול להשפיע על הצדדים לראות את הדברים באור חדש ולסייע להם להגיע לפיתרון מוסכם.  בנוסף להצלחת התהליך ביישוב סכסוכים, יש לגישור יתרונות נוספים:

·        הטיפול ביישוב הסכסוך מתחיל מייד ונמשך ברציפות, על פי רצון הצדדים;

·        השימוש בגישור חוסך זמן וכסף לצדדים וגם לגופים אחרים המעורבים בסכסוך;

·        הגישור מתנהל באופן פרטי, ללא קהל וללא כיסוי תקשורתי ובכך שומר על פרטיות וסודיות מרביות;

·        ההתדיינות מתנהלת באווירה מכובדת, בלי לחץ ואי-נעימות;

·        תהליך הגישור מסייע לקיים מערכת יחסים תקינה בין הצדדים;

·        התהליך עצמו אינו מקלקל ואינו פוגע במערכת היחסים;

·        פיתרונות מוסכמים מחזיקים מעמד לאורך זמן.

בדרך כלל, קיימת נטייה ברורה לעמוד בתנאי ההסכם, כי הצדדים חשים מחויבות גדולה יותר להסדר שהגיעו אליו יחד מרצונם החופשי, לעומת הסדר שנכפה עליהם.

תהליך גישור עשוי לתקן ולשפר קשר שנפגע בעקבות סכסוך. יתרון זה חשוב במיוחד בשעה שלצדדים יש אינטרס להמשיך את מערכת היחסים, כגון בסכסוכים בתוך משפחה. בני-זוג שמתגרשים, גם אלה שלא רוצים "להישאר חברים", ימשיכו לקיים קשר ביניהם אם יש להם ילדים משותפים.

___________________________________________________________

_{12.   משרדי "המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים" של משרד המשפטים, ברח' השלושה 2, תל-אביב, טל': 6899800-03.}

_{13.   הקוד העדכני והמקיף בתחום גישור במשפחה בחוץ לארץ פורסם לאחרונה:}

_{Model Standards of Practice for Family and Divorce Mediation (2001).}

_{14.   www.megashrey-israel.org.il}

_{15.   בחודש ינואר 2003, שבעה-עשר גופים חתמו על אמנת גישור התומכת בגישור ליישוב סכסוכים עסקיים. פרטים מופיעים באתרי אינטרנט של עמותת מגשרי ישראל ושל המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים.}

_{16.   לאחרונה התחילו להעביר קורסי הכשרה בגישור לבעלי תפקידים בארגונים גדולים ובהם משרדי ממשלה.}

_{17.   פרקש (2002); שטיינברג (2002) והאתר של המרכז הארצי לגישור של משרד המשפטים.}