המגשר: תפקידו, כישוריו והכשרתו

ד"ר סוזן זיידל, מתוך פרק 1 של ספרה, להתגרש ולהישאר חברים      מידע אודות הספר באתר:  www.haskamot.com

תיאור של תהליך הגישור בפרק זה מתייחס לגישור באופן כללי כשיטה ליישוב סכסוכים בתחומים רבים – סכסוכים עסקיים ומסחריים, סכסוכים בצרכנות, בין שכנים, בין קרובי משפחה ועוד.

תפקידי המגשר בניהול התהליך

תפקידו המרכזי של המגשר הוא להנחות את המשא ומתן בין הצדדים באופן שיסייע להם להגיע לפיתרונות טובים ומוסכמים. כעיקרון, המגשר אחראי על התהליך, והצדדים אחראים על ההחלטות הסופיות. להלן התפקידים העיקריים של המגשר:

ליצור ולשמור על אווירה חיובית

·        ליצור אווירה נינוחה כדי להקל על התקשורת בין הצדדים ולסייע להם להבין זה את זה;

·        לבנות יחסי אמון בין הצדדים לבין עצמם, ולרכוש את אמונם ביכולת שלו ובנחישותו לעזור להם; 

·        לחזק את המוטיבציה של הצדדים להגיע להסדר;

לפקח על התנהגות הצדדים

·        לדאוג שהתקשורת בין הצדדים תהיה חיובית ולמנוע גלישה לפסים שליליים;

·        לדאוג להשתתפות מאוזנת בין הצדדים;

·        לשמור על סדר היום, על כללי היסוד, ולמנוע סטייה מהנושא;

לנתח את הבעיה

·        לאתר את כל הנושאים העומדים על הפרק, ולמקד את הצדדים בנקודות המרכזיות; 

·        לסייע בניתוח הבעיה, לפרק אותה לתת-נושאים ולתכנן אסטרטגיה להתגבר על המכשולים שבדרך לפיתרון;

·        לגלות את האינטרסים האמיתיים של הצדדים;

לבחון את ההנחות והאפשרויות של הצדדים

·        לשמש כ"נציג המציאות" - לעודד את הצדדים לבדוק את מידת הריאליות של ההנחות שלהם ואת הסיכוי להשיג את מבוקשם בדרך אחרת, מחוץ לגישור;

לסייע לצדדים לפתח ולהעריך חלופות

·        לדרבן את הצדדים לחשיבה יצירתית;

·        להעביר הצעות של צד אחד למשנהו בניסוח חיובי ובעיתוי נכון; 

·        להעלות הצעות משלו לפיתרונות - פיתרונות משלבים -  אם הצדדים "נתקעים" בשלב זה;

·        לעודד את הצדדים לבחון האם פתרונותיהם ברי מימוש;

לסכם את ההחלטות  

·        לסייע בעריכת הסכמים כתובים בין הצדדים בסיום התהליך.

הכישורים המקצועיים של המגשר

גישור מסורתי וגישור כמקצוע

גישור, כהתערבות של צד שלישי ליישב סכסוכים בקהילה, מתקיים בצורה בלתי פורמלית בחברות שונות בעולם, ובכללן בישראל. בגישור מסורתי, המגשר הוא אדם מכובד בקהילה, וייתכן שהוא מכיר את הצדדים (או את משפחותיהם) והוא מוכר לצדדים. הוא זוכה לאמונם כאדם חכם והוגן, שאין לו אינטרס אישי בקונפליקט.

עד היום מקובל בתרבויות רבות, כולל בישראל, שכהני דת ישמשו מגשרים בסכסוכים, כי גישור עוזר לשמור על הרמוניה בקהילה. למעשה, המגשר המסורתי מייצג את הערכים המקובלים בחברה ועשוי להפעיל לחץ מסוים על הצדדים לפעול לפי קני-המידה המקובלים בחברה. המגשר המסורתי אינו עוסק בגישור כמקצוע, בדרך כלל לא למד את תפקיד המגשר בצורה פורמלית, ולעיתים קרובות עוסק בזה ללא תמורה כספית.

המודל המסורתי, כבודו במקומו מונח, אך ספר זה מתמקד במודל של גישור כמקצוע פורמלי, כפי שהתפתח במדינות המערב במחצית השנייה של המאה העשרים. לפי המודל המודרני, המגשר ממלא תפקיד מקצועי מול אנשים, שאינם מוכרים לו. הוא רוכש את אמונם בגלל המקצועיות שלו ובגלל הידע והניסיון, שצבר בתחום הגישור או בנושא הסכסוך.

כמו כן, קיים היום מודל המשלב, במידה מסוימת, את הגישור המסורתי והמקצועי גם יחד6. מודל משולב זה מופעל במרכזי גישור בקהילה, המציעים שירותי גישור לתושבים במחיר סמלי או בחינם. המגשרים הם מתנדבים מהקהילה. להבדיל מגישור המסורתי, הם עוסקים בגישור רק לאחר שקבלו הכשרה מיוחדת בטכניקות הגישור, ולאחר שרכשו ניסיון ליד מגשרים מנוסים, בפיקוח מקצועי. מרכזי גישור כאלה מופעלים בהצלחה רבה בארצות הברית ובאנגליה, ולאחרונה התחילו להתפתח גם במקומות שונים בישראל7. בישראל קיים קושי רב להפעיל מרכזי גישור קהילתיים. עדיין חסרים משאבים למימון התפעול, ההכשרה המקצועית והפיקוח המקצועי.

מודל הגישור המודרני, שהפך את תפקיד המגשר למקצוע ממוסד, מיושם בתחומים רבים. הכישורים הנדרשים למגשר אינם זהים בכל תחום ותחום. למשל, בסכסוכי שכנים, בצרכנות ובקונפליקטים אחרים בקהילה המגשרים הם מתנדבים מקומיים - שקבלו הכשרה להפעיל את שיטת הגישור, ולא בהכרח עוסקים בגישור כמקצוע. למגשרים בתחום העסקי יש רקע מקצועי במשפטים, כלכלה, ניהול עסקים, ראיית חשבון ותחומים נוספים במדעי החברה והרוח. בבעיות משפחה, רוב המגשרים הם פסיכולוגים וגם עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים ומשפטנים.

הדרישות הפורמליות ממגשר מקצועי

בישראל, התפתחות הגישור כמקצוע היא עדיין בתחילת הדרך. ואולם שני גופים קבעו דרישות מקצועיות בעיסוק זה. בעשור הראשון להתפתחות הגישור בארץ, מגשרים היו רק בתחום הגירושין והכשרתם הייתה במקצועות הטיפול ובריאות הנפש. יחידה לפיתוח גישור בגירושין הוקמה באגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין. שם הגדירו את הקריטריונים הראשונים לקורסי הכשרה בגישור בגירושין ולהסמכה כמגשר בענייני משפחה (נספח 1).

בשנת 1998, הנהלת בתי-המשפט פרסמה אמות מידה למגשרים בתחום האזרחי בכלל ובתחום המשפחה בפרט8. תקנות בתי-המשפט למינוי מגשר קובעות, שהמגשר מטעם בית המשפט יהיה בעל הכישורים הבאים9:

·        ללא עבר פלילי;

·        בעל תואר בוגר ממוסד מוכר;

·        עליו לסיים קורס הכשרה עיוני ומעשי בתהליך הגישור;

·        בעל חמש שנות ניסיון, לפחות, בעיסוקו המקצועי.

כמגשר לענייני משפחה נדרשת ממנו הכשרה נוספת:

·        קורס הכשרה העוסק בגישור במשפחה, או קורס בגישור כללי בתוספת קורס השלמה בגישור במשפחה;

·        תואר מוסמך בפסיכולוגיה, בעבודה סוציאלית או בייעוץ חינוכי, או תואר ראשון במשפטים;

·        בעל ניסיון מעשי של חמש שנים לפחות בתחום העיסוקים המוכרים הנ"ל.

עמותת מגשרי ישראל הוקמה בסוף שנת 1999 כאיגוד מקצועי למגשרים בישראל10. גוף זה בונה מנגנון, שיקבע מדרגות הכשרה בגישור על פי הניסיון בגישור ומבחנים מעשיים בנושא.

קורסי הכשרה בגישור

בשנים האחרונות הפך לימוד הגישור למקצוע מקובל. קורסים בגישור כללי ניתנים במסגרות רבות11: במוסדות אקדמיים, באיגודים מקצועיים (כמו לשכת עורכי-הדין ולשכת רואי חשבון), במרכזי גישור פרטיים ועוד. אנשים מרקע מקצועי מגוון משתתפים בקורסי הכשרה המקנים להם ידע בסיסי ומיומנויות בהפעלה של שיטת הגישור. בחלק המעשי של הקורס עורכים סימולציות מודרכות של מצבי קונפליקט. חלק מבוגרי הקורסים עוברים הכשרה מעשית בבתי-המשפט לתביעות קטנות במסגרת "פרקטיקום" מטעם המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים.

בהסדרת ענייני גירושין נדרש לימוד נוסף וניסיון מקצועי רלוונטי. הטיפול בזוג או במשפחה בתהליכי פירוד שונה מאוד מגישור עסקי או קהילתי. אמנם יש התאמה בעקרונות ובטכניקות של הגישור, אך העבודה עם זוגות (וילדיהם) דורשת ידע פסיכולוגי מקיף יותר ומיומנויות מיוחדות. רוב הקורסים בגישור לענייני גירושין הקיימים בישראל נותנים הכשרה מינימלית ביותר.

כיצד למצוא מגשר מקצועי?

המצב הקיים בארץ, שבו אין רישוי או פיקוח על העיסוק בגישור, מקשה על לקוחות פוטנציאליים שזקוקים למגשר מקצועי. התנסות בגישור אצל מגשר שאינו מיומן עלולה לפגוע בתדמיתו של הליך הגישור כולו. התערבות של מגשר בלתי מקצועי בהליך הגירושין, עלולה לפגוע בבני-הזוג ואף במשפחה כולה. פרק 9 דן בהרחבה בנושא בחירת מגשר בענייני גירושין.

___________________________________________________________

6.       שילוב מעניין בין גישור מסורתי לגישור מקצועי נעשה בישראל בסכסוכים משפחתיים בקרב העדה האתיופית: (Sharon and Shwartzman, 1998).

7.      מידע על מרכזי גישור בקהילה ניתן לקבל מהמרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים  של משרד המשפטים, ברח' השלושה 2, תל-אביב, טל': 6899800-03.

8.     ועדת גדות פירסמה שני דו"חות על הכישורים הנדרשים והקורסים הנדרשים בהכשרת מגשרים, לצורך מינוי מגשרים מטעם בתי-המשפט בישראל: הדו"ח הראשון פורסם במאי 1998 והדו"ח השני פורסם בדצמבר 1999.

9.    תקנות בתי-המשפט (רשימת מגשרים) התשנ"ו - 1996. קיימת מגמה להעלות בעתיד את הדרישות ולדרוש ניסיון מוכח בתחום הגישור עצמו.

10.   עמותת מגשרי ישראל, ת.ד. 1965, תל-אביב 61019.

       www.megashrey-israel.org.il

11.   מידע על קורסי הכשרה ניתן להשיג במרכז הארצי לגישור, ת.ד. 9299, תל-אביב, טל': 6899800-03. מידע על קורסי הכשרה בתחום הגירושין ניתן להשיג באגודה הישראלית לטיפול במשפחה, קהילת ונציה 17, תל-אביב, 6480833-03. ניתן לפנות למחברת, ד"ר סוזן זיידל, (טל': 8256123-04) לקבלת מידע על קורסים, שהיא מנחה בתחום הגישור הכללי ובתחום הגישור בגירושין.  יחד עם המגשרת עו"ד גלית סנה לוריה, הן מנהלות את "הסכמות בגישור – המרכז הישראלי להכשרת מגשרים" (www.haskamot.com).